הדברים לא נכתבו מדוייק.
יש גמרא, "וי לארעה דישראל". מעשה שהיה אדם גדול שנפטר שהספידו אותו ואמרו וי לארעה דישראל. נפטר אדם גדול ואמרו הפסד גדול לארץ ישראל.
וכאן רה"י הגרי"ג פותח בהספד על מרן שר התורה, לא כתוב שהוא היה הגברא רבא היחיד בארץ ישראל. אבל כתוב שאם חסר אחד חסר השפעה לארץ ישראל. בכל העולם לא היה חסר השפעה ואף על פי כן היה חסר בהשפעה.
אצלינו, היום, זה וי לארעה דישראל, כאן זה גברא רבא, זה לא גברא רבא שיש עוד גברא רבא, זה היה הגברא רבא היחיד של ארץ ישראל, לא שחסר אחד אלא כעת אין גברא רבא בכל ארץ ישראל ובכל העולם כולו. כעת אין גברא רבא חסרה ההשפעה ואם אין ההשפעה זה איום ונורא.
כל יהודי צריך השפעה ובלי השפעה זה איום ונורא, אם אדם עושה כל מה שיכול אז יש סייעתא דשמיא, עכשיו זה לא פשוט זה וי דארעה דישראל ווי לכל העולם כולו, כולנו מושפעים ממנו, ביקשו ממנו תפילות וברכות. השפעות כאלה שאין כעת בכל העולם כולו, וזה המצב כעת.
רה"י מקצר בהספד מפני הדוחק, ומוסיף, מה זה מחייב אותנו מה אנחנו חייבים לעשות כעת? מה צריך לעשות, כעת חסר השפעה, יש עוד גמרא שהקב"ה עושה דין לצדיקים, אצל צדיקים זה לא עונש זה רווח לצדיקים והקב"ה מתעלה, צריך מדרגה, אנחנו בדור עני דור יתום חסר לנו בעלי מדרגה שנרגיש שכל הדור שחסר לנו ההשפעה, להוסיף יראת שמים על כל אחד ואחד, יש צורך ביראת שמים.
ואיך מוסיפים יראת שמים? לב אבן לא מקבל השפעה, יש עיצה, מוסר היא העצה היחידה לעסוק בספרי מוסר שהיא עושה שהאדם יראה ביקורת עצמית, ביקורת עצמית לפשפש במעשיו, היצר הרע חזק מאוד וצריך כל רגע ורגע השפעה וסייעתא דשמיא שלא להיכשל - את ה' אלוקיך תירא.
הרבה פעמים כתוב בתורה יראת שמים, זה נגד הטבע, וצריך תמיד תמיד חיזוק ליראת שמים, וזה על ידי קביעות יומימית בספר מוסר, יש הרבה ספרי מוסר, שמזכים את עם ישראל לזכות בהשפעה ברוחניות. אבל ספר מוסר שמשעמם לא משפיע. אבל יש ספרים שמעניינים. קביעות יום יומית בספרי מוסר בדברים המעניינים שמשפיעים, והרגע הזה שחסר לנו ההשפעה של אדם גדול כמוהו שזה השפעה של רוחניות.
אנחנו חייבים לחזיר לו ברוחניות ואין סוף לתענוגי עולם הבא וזה אנחנו חייבים לן לתת לו את הזכויות האלה שאנחנו מתעוררים לתפילתו.
וזה הדבר היחיד שאנחנו יכולים להחזיר לו, להוסיף זכויות בשבלינו זו גם הצלה רוחניות, וזה גם חסד גדול על המתים שאנחנו חייבים לו הרבה, ואין שיעור למה שאנחנו חייבים לו, כל הציבור, כל העולם חייב לו ואין זכות לתענוגי עולם הבא, וזה רק על ידי קביעות יום יומית בספרי מוסר שמעניינים, וכל אחד מקבל על זה השפעה עצומה.
והבית נהיה מאושר, חיים מאושרים בבית, זה בשבילנו תענוגים רוחניים, וגם זכות גדולה מאוד שאנחנו חייבים לעשות. ומן השמים ירחמו עלינו ונזכה - ובילה המוות לנצח.