הייתי ברכב שלי וראיתי פקח שרושם דו"ח לרכב יוקרה. הפקח עמד מאחורי הרכב. לפתע ראיתי אותו נופל, ואת המכונית נוסעת. זה זעזע אותי. ניגשתי אל הפקח כדי לעזור לו. הוא קם בכוחות עצמו. "ראית מה שקרה"? הוא שאל אותי

בכוח הסליחה - סיפור מדהים על שרשרת מאורעות והסוף המשמח

חיים ולדר 

הסיפור שלי התרחש לפני קרוב לעשרים שנה, אבל אני חושב שהוא רלוונטי גם היום.  היינו נשואים עשר שנים ולא זכינו להיפקד בילדים. בשנה התשיעית, אחרי שפנינו אל כל הרופאים ואל כל הרבנים,  החלטנו ללכת שוב למרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שאמר כבר בתחילת הדרך בפסקנות: "יהיו לכם ילדים". הוא רק לא אמר מתי. קיבלנו ממנו ברכות, אך הפעם רצינו לדעת מה עלינו לקבל על עצמנו, שיעזור לנו לזכות בפרי בטן. איכשהו הצלחנו להיכנס בזמן שאין אנשים, ואני פניתי לרב וסיפרתי לו מה עובר עלינו. רבי חיים אמר שוב: "אם ירצה השם, יהיו לכם ילדים". ואז שאלתי: "במחילה מכבודו, איזה דבר אנחנו צריכים לעשות במיוחד כדי להסיר את העיכוב"? הרב חשב קצת ואמר: "סליחות". אמרתי לו: "כבוד הרב, אנחנו אומרים סליחות". "בוודאי". הרב אמר: "לבקש מחילה ממי שנפגע". כעת הבנתי. הרב מרגיש שאנחנו צריכים לבקש מחילה ממישהו שפגענו בו…

הלכתי לאשתי ושנינו התחלנו לחשוב במי פגענו. אני חייב לומר שאנחנו אנשים די עדינים, ולא פגענו באיש. זו הייתה תמיהה גדולה בעיני שהגר"ח אמר שעלינו לבקש סליחה. חשבנו יחד ולא הצלחנו להיזכר במי פגענו. ואז אשתי אמרה: "אולי לא פגענו, אבל יש מי שנפגע מאיתנו".

לאחר כמה ימים התארחנו במלון בשבת. בליל שבת הגעתי להתפלל במניין, ומיד כשאני נכנס לבית הכנסת, עומד שם בן אדם ומתבונן בי בעיניים כועסות. אני מנסה להתעלם, אך הוא מוסיף ומסתכל. בשלב מסוים הוא ניגש אלי ושואל לשמי . עניתי לו. "אם ככה, אני לא יכול להתפלל איתך". הוא אמר זאת בקול רם וכולם שמעו. " למה? מה עשיתי לך"? "מה עשית לי? אתה באמת לא יודע מה עשית לי"? "לא. אני אפילו לא יודע מי אתה". "אתה גרמת לי עוגמת נפש נוראה, והפסד כספי גדול. אני לעולם לא אסלח לך, ואני גם לא מתפלל איתך".

הוא החל לארגן מתפללים שיֵצאו איתו למניין נוסף, תוך שהוא מסנן לכל אחד משפט, שגרם לכל מי ששמע, לזקוף את גבותיו בתדהמה ולומר: "ככה"? ניגשתי לאחד מהם ושאלתי אותו: "במה הוא מאשים אותי"? "הוא אמר שהעללת עליו שהוא פגע במישהו ברכב, ואפילו העדת נגדו בבית המשפט". 

כעת הבנתי מי האיש…  היה זה סיפור שהתרחש מספר שנים לפני כן. הייתי ברכב שלי וראיתי פקח שרושם דו"ח לרכב יוקרה. הפקח עמד מאחורי הרכב. לפתע ראיתי אותו נופל, ואת המכונית נוסעת. זה זעזע אותי. ניגשתי אל הפקח כדי לעזור לו. הוא קם בכוחות עצמו. "ראית מה שקרה"? הוא שאל אותי.  אמרתי לו: "כן". "תן לי בבקשה את הפרטים שלך, כדי שאם יהיה משהו – תעיד שאכן הוא פגע בי ". נתתי לו את הפרטים, וחודשים אחדים לאחר מכן הוזמנתי לבית משפט ונתתי עדות על מה שראיתי. לא ידעתי מי הנהג, כי החלונות היו כהים, וגם לא ידעתי מה היו תוצאות המשפט. רק בבית המלון שמעתי מפי אחרים, שהוא קיבל קנס גדול ושלילה של חצי שנה, וגם נאלץ לעבוד עבודות שירות, שזה פגע בו יותר מכול…

ישבתי עם אשתי, והיא אמרה: "אני חושבת שמה שקרה לך זה לא סתם. אולי על זה דיבר רבי חיים קניבסקי שאמר לבקש מחילה. אולי לא התכוונת לפגוע, אבל הוא נפגע.  תבקש ממנו מחילה".  ניגשתי אליו, אך הוא לא רצה אפילו לדבר איתי. שלחתי אליו כל השבת אנשים, שיאמרו לו כי כלל לא ידעתי מי ברכב, ושניגשתי לפקח כדי לעזור לו, ובכלל לא התכוונתי לפגוע באיש.  אבל הוא אמר: "תכל'ס, נגרם לי ממנו הרבה צער, ואני לא מוכן לסלוח לו".

רעייתי ואני היינו מוטרדים מאוד. מעבר לבושות ולצער שהיו לנו במלון, ידענו כי אנחנו צריכים שהאיש הזה יסלח לי, כדי שנזכה לילדים.  אבל לא ראינו שום דרך לגרום לו להסכים לסלוח. מה שקרה יומיים לאחר מכן הוא בגדר נס גלוי ממש.  הגעתי לעירייה לצורך סידורים, ובמעלית נמצאים איתי שני אנשים. פתאום אחד מהם אומר: "הנה זה שעזר לי להחזיר למישהו שהתחצף אליי". אני מסתכל עליו ומזהה את הפקח שנפל. משהו בטון שלו אומר לי, שאני צריך לברר מה קרה.  חייכתי אליו ואפילו קרצתי לכיוונו, שירגיש שאני איתו.  יצאתי אחריו מהמעלית, ניגשתי אליו כמו שותף למזימה ואמרתי לו: "תגיד, מה נסגר שם". "אל תשאל, הוא חטף קנס רציני ובקושי נחלץ ממעצר". "אבל מה הוא אמר לך, שעשית לו את הקטע של הנפילה"? "אתה מכיר את אלה שיש להם רכב של מיליון שקל והם מרגישים שכל העולם שלהם? אני בא אליו והוא אומר לי: 'אתה יכול לרשום מה שאתה רוצה, רק אל תלכלך לי את השמשה עם הניירות שלך'. הבנת איזה חוצפן? אמרתי: את הבנאדם הזה אני אלמד לקח … הלכתי מאחורה, עשיתי את עצמי נופל, הלכתי לקופת חולים, קיבלתי יומיים חופש, ואתה סגרת לי את כל הפאזל". "חחח", צחקתי ובתוכי חשבתי: "אם הוא יודע להיות שחקן, גם לי מותר"… נפרדנו בידידות.  ורק לאחר שנעלם מהעין, שלפתי את הפלאפון שלי מכיס החולצה ובדקתי אם ההקלטה עבדה…

משם הלכתי למשרדו של האיש שנגדו העדתי. באתי בלי הזמנה. פשוט נכנסתי לחדרו ואמרתי לו: "אני קלקלתי, ואני אתקן". ישבתי לידו והשמעתי לו את ההקלטה מההתחלה ועד הסוף. הוא לא האמין למשמע אוזניו" . "מאיפה השגת את זה"? ואז סיפרתי לו על מצבנו המשפחתי, על כך שאין לנו ילדים, על דבריו של רבי חיים קנייבסקי שאנחנו צריכים לבקש סליחות, ואיך באותו שבוע הקב"ה מזמן לידינו גם אדם שלא ידענו שנפגע מאיתנו, וגם את הפקח שנתן לנו את ההזדמנות לתקן.  הוא התרגש כולו. עיניו התמלאו דמעות. הוא קם ממקומו,  חיבק אותי ואמר לי: "אני מוחל לך בלב שלם!!! כעת אני משוכנע לגמרי שפעלת מתמימות ולא מרוע. האמת, הסבירו לי את זה בשבת, אבל עדיין כעסתי עליך. כעת אני מבין שהייתי צריך לעבור את הסבל הזה בתור כפרת עוונות,  ושכעת אני צריך למחול לך בלב שלם" . "מחול לך, מחול לך, מחול לך", אמר, "וגם תן לי את שמך ואת שם אשתך, ואני אתפלל שתיפקדו".

העברתי לו את ההקלטה וסיכמנו שהוא יפנה עם עורך דין למשטרה ולבית המשפט, כדי לבטל את גזר הדין…  ההקלטה אכן עשתה את שלה. אמנם זה לקח זמן, אך בסופו של תהליך הפקח המעליל נעצר והודה.  נערך משפט חוזר, ובעל הרכב זוכה מכל אשמה. כספי הקנס הוחזרו לו, והוא אף קיבל פיצויים על עבודות השירות שנאלץ לעשות על לא עוול בכפו.  אך הסיום המדהים של הסיפור קרה עוד לפני כן… כנגד כל הסיכויים, ממש כפי שרבי חיים קנייבסקי אמר לנו שנים רבות לפני כן, לאחר תשעה חודשים ילדה בן. כיום הוא בן 19 . הברית התקיימה בבית הכנסת "לדרמן", והשתתף בה איש העסקים הנכבד. 

הסיפור המיוחד שאירע יצר בינינו קשר, והוא הרגיש חלק מהנס שקרה לנו. הוא גם נתן מתנה גדולה מאוד, שהוכיחה כי סלח באמת ובתמים.

עם השנים נולדו לנו עוד שישה ילדים, ומפעם לפעם אומרים לנו: "אתם חייבים לספר את הסיפור שלכם". אז בחרנו בך לעשות זאת, ואני מקווה שהמסר שלו יהדהד:  צריך לפייס כל מי שנפגע – גם אם אתם לא חושבים שפגעתם, וגם אם באמת לא פגעתם.  

{מעובד מתוך 'אנשים מספרים על עצמם 11}

קרדיט: דרשו