הסתלקותו הפתאומית של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל בעיצומו של פורים דמוקפים ערב שבת קודש, תפסה את כל העולם היהודי בהלם מוחלט. בראיון לעיתונאי יצחק פלדמן מספר הנכד יענקי קנייבסקי על הרגעים האחרונים.
אתה היית עם הסבא הגדול בפטירה, אלו רגעים מצמררים לכל אדם, להיות בהסתלקותו של גדול. על אחת כמה וכמה למי שהיה צמוד אליו כל כך הרבה שנים. מה היה שם בחדר באותם רגעים?"היינו בבית יחד עם אבי שיחי' ובן דודי הרב גדליה הוניגסברג. היה פה אח שהיה צריך לקחת מהרב בדיקה. חיפשנו וריד ולא מצאנו, התפללנו שנמצא וריד כי הבדיקה הייתה חשובה. הרב היה ער, ואפילו סימן רגע לאי נוחות ביד. הוא היה חלש ומחובר למחולל חמצן. הסיטורציה הייתה 95, ולא הייתה שום דאגה ממשית"."פתאום אני מסתכל על הרב, ורואה שהפנים שלו מוזרות, חסרות תנועה. משהו שאני לא מכיר. אני שואל את האח אם המחולל עובד. הוא אומר שכן. אני אומר לו שמשהו לא מובן, שיסתכל על הרב. הוא מסתכל, ונבהל. מיד התחיל לשחק עם המחולל, אבל הכל שם עבד מצוין. באינסטינקט, בלי שהבנתי בכלל את גודל האירוע, קראתי מיד 'שמע ישראל', אחר כך אבא סיפר לי שגם הוא קרא"."התקשרנו להצלה, הם הגיעו וניסו לעשות החייאה, אבל סבא כבר עזב אותנו. הוא היה נראה שליו ורגוע, ללא שום סבל וייסורים. מיתת נשיקה ממש".