"וברך אתכם כאשר דבר לכם" (א', י"א)
מאת: הרב אברהם ישעיהו שטרן
הבן שלי היה נשוי שלוש שנים ולא היו לו ילדים, הילדים מתחתיו כבר נפקדו בילדים והיה כבר קצת לחץ… אמרנו לו את הסגולות שתמיד רבינו אומר, לעשות הבדלה על היין ולהתחיל לגדל זקן, הוא עשה את הסגולות ובינתיים אין ילדים.
לאחר תקופה היתה חתונה בבני ברק לבן אחי באולם 'ארמונות חן' שקרוב מאוד לבית רבינו, והצעתי לבן שלי איתי להתברך אצל רבינו. כמובן שכששמעו זאת בחתונה, אז כל האחים שלי והאחיינים שלי ביקשו להצטרף, וכולנו הגענו לבית רבינו…
הבית היה מלא אנשים, הגעתי בלי לתאם. מיד הבנתי שזה לא מתאים כעת, היה נראה שרבינו רוצה לחזור ללמוד, הרב אומר כעת רק 'בוה"ה'… אמרתי לבן שלי: "בוא נחזור לחתונה, כי אני מחכה לעת רצון", אבל כבר היה מידי מאוחר מכיוון שפתאום הנכד ר' יעקב ישראל שואל אותי: "מה אתה רוצה? סבא מסתכל עליך", היה נראה שרבינו רוצה לדעת בשביל מה באתי…
רבינו מסתכל עלי, אמרתי לרבינו: "זה הבן שלי שאני כ"כ הרבה מבקש בשבילו, הוא כבר גידל זקן ועושה הבדלה על היין, מה שהרב אמר ואין לו עדיין ילדים". רבינו לקח את ידו ולחץ אותה בחום.
ופתאום בהפתעה גמורה רבינו מרים את עיניו הקדושות, ומסתכל לתוך העיניים של בני. לא דקה ולא שתיים אלא שלוש דקות תמימות שרבינו בוהה עליו. במושגים של רבינו זה היה נראה נצח. הבן שלי רועד, מה קורה כאן? והנכד רואה את הלחץ של הקהל מאחורה ומבקש: "סבא, הוא רוצה ברכה לילדים!".
אך רבינו לא היה איתנו בכלל, הוא היה בעולם אחר. פתאום הרב הוריד את עיניו הקדושות וחיוך נראה על פניו ופונה לבן שלי:
"אבל תצטרך לשלם על זה, אתה יודע!"
ורבינו אומר: "אתה תצטרך לגמור את הש"ס בתמורה!". הבן שלי פונה אלי ואומר לי שאומר לרבינו שהוא מסכים. רבינו חזר ללימוד הגמרא, תוך כדי שהוא מחזיק עדיין את ידיו של בני. אני אמרתי לרבינו: :לו בני מסכים, אז יהיו לו ילדים?", שאלתי. ורבינו אומר: "אבל לסיים את הש"ס בשנה!"…
אמרתי לבני: "אתה מסכים? צריך לגמור את זה בשנה!" והבן שלי, שהרגיש שזו עת רצון שעוד רגע חולפת, אמר לי מיד: "אני מסכים!". חזרתי עם התשובה, ואמרתי לרבינו: "בני מסכים, אבל רבינו מבטיח לו ילדים?"
ואז הרב אומר: "אם הוא יקבל על עצמו בתוך תשעה חודשים אני מבטיח!"… ורבינו בירך בכל לב.
יצאנו החוצה ובני אמר לי שיש לו סחרחורת, אם אני מחשב נכון זה אומר שצריך ללמוד 13 דפים כל יום!
מאותו רגע הבן שלי עזב את הכולל, והתחיל ללמוד כל הימים והלילות, קבלתי ד"שים מאנשים שרואים אותו בבית כנסת, שלומד עד אמצע הלילה, כמובן שמשפחתו התגייסה לעזרתו.
לאחר חודש וחצי, הייתי בחו"ל והבן שלי מתקשר ואומר לי: "אני רוצה לבשר לך שיש לנו בשורה טובה!".
כשהגעתי לארץ נסעתי מיד לבית רבינו, ובישרתי לו שהברכה שלו פעלה כבר. רבינו הגיב בפשטות: "אתה רואה אל תהיה ברכת הדיוט קלה בעינייך"… ככה רבינו הגיב לברכות שלו. רבינו ראה את הברכה שלו, כיהודי שבירך מכל הלב ולא כצדיק גוזר.
(מתוך הספר 'בצילו')