רביה"ק עלה בסערה השמימה – נותרנו יתומים
דברי הספד מתלמידו המובהק ויד ימינו של מרן זצוק''ל, מיבדלחט''א הגאון רבי אריה עמר שליט''א
"אבי אבי רכב ישראל ופרשיו"
בבואנו לחוק על גבי הכתב מעט מזעיר מגדלותו הנשגבה של מורי ורבי מרן זצוק"ל, הלא הדבר מובן לכל, כי לא אנו במבטינו נוכל לקבוע את היחס הראוי והמשקל הנכון לעוצם ותוקף גודלו, אלא רבותינו מצוקי ארץ עיני העדה זיע"א אשר חרדו למוצא פיו, וכל תיבה שהעלה על דל שפתיו היתה חשובה בעיניהם ללא גבול, הם אלו שברוחב האספקלריה המאירה שלהם בכחם להעניק וליתן בידינו איזו שהיא ראיה על עמוד האש שזכינו לילך לאורו המופלא עשרות בשנים.
ומה גדול יותר מאשר הדברים שאמר לי מרן ראש הישיבה בעל האילת השחר זצוק"ל "ר' חיים כחו גדול בשמים, ועל כן אע"פ שיש בדורינו הסתר פנים, מ"מ בדברים שר' חיים מעורב בהם רואים כל כך הארת פנים, ממש נסי נסים", והדברים נוראים.
באחת ההזדמנויות כאשר עלה נושא חתימתו של מורי ורבי מרן זצוק"ל על מכתב מסויים שחתמו עליו רבים מגדולי ישראל, עמד מרן ראש הישיבה זצוק"ל ואמר לי בפה קדשו בהאי לישנא "חתימתו של ר' חיים שקולה כנגד כל החתימות".
זכורני שכאשר שאלתי קמיה הגאון האדיר ראש הישיבה דבאר יעקב זצ"ל שאלה מסויימת על דבר הלכה שהתירו מורי ורבי זצוק"ל, השיבני שדעתו לאיסור, ועל כן אין לו מה לומר בנידון. אולם הוסיף לומר, אין כאן מחלוקת, משום שידיעת התורה של מרן שר התורה היא כל כך עצומה, ועד שלא אדע את ראיותיו, אינך צריך להחמיר".
ככלל כל נושא חתימתו של מורי ורבי על מכתבים שיקפה ביתר עוז את גודל ענוותנותו הרבה, וזאת משום שבמשך השנים הרבות
כאשר היו מחתימים את גדולי התורה על עניני כלל ישראל הייתי ניגש אל הקודש פנימה למרן זכר צדיק וקדוש לברכה ומבקש להחתימו, אזי אף כשהסכים שישנו צורך לחתום עמד בעוז שגדולי התורה האחרים יקדימו את חתימותיהם לפניו. ופעמים שאמרתי למורי ורבי מרן זצוק"ל יש מספיק גדולי תורה שכבר חתמו על המכתב ושיצרף עתה את חתימתו, היה נוקב בשמות גדולי תורה נוספים שעדיין לא חתמו, ואומר אני אחתום אחריהם. ומגודל ועוצם ענוותנותו היה שח בפני בהשראה של ענווה שחתימתו במכתבים אינה לרוחו כל כך, והיה מבקש מאד "אם אפשר להסתדר בלא חתימתי אל תבוא להחתימני". והוסיף ואמר: "אני לא רב אין לי מחוייבות לחתום. ר' נסים קרליץ הוא רב והוא צריך לחתום, אני לא מחוייב".
היה נושא מסויים שבקשתי ממורי ורבי מרן זכר צדיק וקדוש לברכה שבאופן חריג יחתום ראשון, וראה זה פלא שכאשר שמע זאת הניח שתי ידיו על ראשו ואמר בהתרגשות נוראה: "איזה בושות, איזה בושות רצית לגרום לי, אם אחתום ראשון היו אומרים שאני חושב עצמי למאן דאמר".
בפעם היחידה שהסכים לחתום אחרי מקצת מגדולי התורה לפני שנסתיימו כל החתימות, חתם במרחק רב מחתימות קודמיו, וביקש להקדים את שאר החתימות לפניו.
נודע ומפורסם כי מורי ורבי מרן זכר צדיק וקדוש לברכה במשך עשרות שנים שקד על תלמודו באופן מבהיל ביותר, וגם לאחר שנסתלק אביו מרן בעל הקהילות יעקב זצוק"ל והחל להתעסק בעניני הכלל והפרט, מכל מקום עמד בעוז ובתוקף לשמר ככל שניתן את המשך שקידתו הנשגבה ושקיעותו המופלאה בלימוד התורה, וקבע אופנים רבים שעל ידם תשמר שקידתו. ראשית דבר היה מסתגר בעליית ביתו שעות ארוכות כדי לשקוע בים התורה, והיה נועל את שערי הבית בקומה התחתונה כדי למנוע שאף בני ביתו לא יוכלו ליידעו בשום צורך ואפילו הדחוף ביותר.
בנוסף, זמני קבלת הקהל היו מוגבלים, ומיד כאשר הגיעה בערב שעת הסיום נאלצו הרבים שבאו מכל קצוות הארץ לשוב כלעומת שבאו...
יתירה מזו, באחת הפעמים שאלתיו באמצע שעת קבלת הקהל בלילה שאלה מסויימת בדברי תורה ולא זכר את התשובה בבירור, והתחיל לעיין בספרים זמן ממושך, וכאשר אמרתי לפניו "השאלה אינה דחופה כעת, וזמן הציבור מסתיים בקרוב" והשיב "מכיון שישנו איזה דבר תורה שאינו זוכר אותו בבירור הרי עכשיו אני עושה זאת מפאת מחויבותי שלי שלא יהיה דבר תורה שאינו מבורר אצלי לגמרי", ולמרות שידע שבאו ממרחקים לענינים החמורים ודחופים ביותר, עם זאת כל תוספת בירור בידיעת התורה היתה קודמת לכל.
כאשר שחתי לפניו שישנם אנשים הבאים לדבר עמו בעניני הכלל ומסלפים הדברים ולאחר מכן משתמשים שלא כשורה בתשובה שקיבלו מהרב. השיבני אני עונה לפי מה שנשאלתי. וככלל אמר "אל תאמין לשום דבר", וגם בנושאים שעלו על שלחנו שוב ושוב על אותו ענין, פעמים שהיה אומר "אין לי נ"מ במה שמדברים, הם שואלים אני עונה". וכפי שאמר לי מרן רבינו ראש הישיבה בעל האילת השחר זצוק"ל "אנשים שלוקח לי שעה ליפטר מהם ר' חיים מתפטר מהם ברגע". ופעמים כאשר הביע מרן ראש הישיבה את דעתו היה מוסיף לומר "אל תזכיר את דעתי תשלח אותם לר' חיים הוא יגמור עם זה מהר".
כאשר היה משיב בעניני השעה פעמים שנוצר רושם כאילו אינו מבין בפוליטיקה, וכשנכנסתי אל הקודש פנימה היה שח את מה ששאלו אותו ומה השיב, והיה צוחק ונהנה ביותר כמי ששומע מילתא דבדיחותא. וזה קרוב לארבעים שנה שהיה מעורב בעניני כלל ישראל, והיתה משנתו סדורה וכה אמר "עובדים מתחת לשולחן" ולא כל דבר צריך לעשות בריש גלי, וזאת כדי למנוע הטרדות.
יעזור הקב"ה שנזכה להמשיך לילך בדרך התורה שהתווה לנו מרן זצוק"ל ועינינו תחזינה בשוב ה' ציון.
אבל יחיד עשי לךהגאון ר' משה חליווה מח"ס ענפי משה ומרבני מערכת דרך אמונה
יתומים היינו ואין אב, כל יחיד ויחיד מעם ישראל חש יתמות, מו"ר מרן זצוק"ל היה אב לכל יחיד ויחיד ונשא על ליבו את משא הכלל כאשר ישא האומן את היונק באהבה ובחמלה. קודם שנכנסו לשאול את מו"ר מרן זצוק"ל שאלות אם זה בתורה או בשאר עניני החיים היה מסך ענן וערפל לוט מעל פתרון התשובה, ואילו לכשיצאו מלפני המלך היה הכל ברור צהיר ונהיר והן עתה מי יורה דעה ומי יבין שמועה.
איננו ראויים לכתוב דברים על מו"ר מרן זצוק"ל ואף אין לנו אמת מידה לדעת עד כמה רחוקים אנו מדרגתו הקדושה, אכן זועקים אנו 'אבי אבי רכב ישראל ופרשיו' אוי לו לדור שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד קרבניטה.
אבל יחיד עשי לך מערכת "קו דרך אמונה" זכינו בחסדי ד' משך שלושת השנים האחרונות יחד עם הרבנים הגאונים המשיבים שליט"א להשקות את רבבות עמך בית ישראל דבר יום ביומו ממעינות קודש של מו"ר מרן זצוק"ל במילי דכתב ובמילי דע"פ ואף זכינו להיכנס לקודש פנימה ולקבל את ברכתו.
מרן רבינו האבי עזרי זצוק"ל ביקש בצוואתו שילמדו לע"נ אפי' משנה אחת או מחשבה אחת של מוסר, ואולי נוכל להציע להתחזק יחדיו ולנצל אפילו רגע אחד של תורה ובפרט מאותם רגעים היכולים ללכת לאבדון וכזמני המתנה לאוטובוס או תשלום למכולת או בלכתנו בדרך וכל כיו"ב ויהי' בזה זכות ונייחא לנשמתו הקדושה של מו"ר מרן זצוק"ל אשר היה כחד בדרא בהתמדתו וניצול רגעיו בבחינת לרגעים תבחננו.
יהא רעווא שידובבו שפתות קדשו של מו"ר מרן זצוק"ל להליץ טוב בעד הכלל והפרט, ונזכה להוסיף ללכת בדרכו הקדושה דרך אמונה, ולאחוז במורשתו הנכבדה לעלות במסילה הנעלה בית קל עדי יבא שילה ולא יקהת עמים ועד בכלל ונזכה לתחיית המתים ולגאולה השלימה בב"א.
¨¨¨
המחנך הרב סנדר פרייזלר מרבני המערכת שגדל על ברכי רשכבה"ג זצוק"ל
כידוע לידידי אחרי פורים תשל"ד באו והודיעו למשפחת פרייזלר על הסתלקותו של אבי זצ"ל, ועכשיו אחרי פורים הודיעו לי בתשפ"ב על הסתלקות אבי זצוק"ל הכ"מ. למעשה זה עבורי עוד 'אות משמים' שבאותו יום אומר קדיש על שניהם.
אבי זצ"ל שהביאני לעוה"ז, הספיק לעשות לי את החלאקה ובגיל שלוש וחצי שנים נקרא למרום, עם אבי זצוק"ל שהביאני גם לעוה"ז וגם לעוה"ב, לעוה"ב - בזכות שחינכני והדריכני עשרות בשנים יחד עם הרבנית הצדקנית שהיתה אמא עבורי בכל דבר ועניין ואף הדגישה את הדברים בפני כולם, זכורני שהגענו למרן הרב אלישיב זצוק"ל שם נשאלו 'מי הוא זה' ? ובלי להתבלבל השיבו בנשימה אחת: 'בן שנולד לנו לעת זקנה'.
כילד יתום באותם ימים לפני שהיו כל הארגוני חסד הידועים בימינו מי יודע חס וחלילה אם היה לי עולם הזה, ואין כאן מה להוסיף.
אזכיר לשבח את בני ובנות מרן זצוק"ל שראו עין בעין עם הוריהם להעריף אהבה וקרבה מיוחדת כל השנים ובזכות כך אבי היתומים יברך אותם שתהיה משכורתם שלמה לזכות לרוות נחת יהודי אמיתי מכל יוצ"ח עד סוף כל הדורות.
¨¨¨
דבר העורך
אי,,, קשה להתחיל ולכתוב ,,, על אבא ורב'ה של כל ישראל, נורא לחשוב על הדבר הנורא, רבינו הקדוש והטהור איננו, אבד רועה, אבד צדיק, אבד קדוש, עשרות שנים כיהן כעטרה תפארת לעם ישראל, דורות דורות גדלו על רבינו, מלאך שכל כולו תורה בדביקות עצומה, וכל פעולותיו אך במחשבה אחת לקיים רצון הבורא יתברך.
שבת משוש לבנו בעצומו דיום פורים דמוקפים נשבה ארון הקודש, וכדרמיז ביה שושן פורים התשפ"ב, בגימטריא רבנו הגאון שמריהו יוסף חיים קניבסקי נפטר, (הובא לנו ע"י תלמידו הגאון ר' אברהם מאיר הכהן קפלן מח"ס פסיק רישא) ביום מתן תורה בע"פ מאהבה, מעביר מסירת התורה באהבה שאהב את התורה, וכל חפצי העולם לא ישוו ויבזו אצלו, ובתורתו יהגה עד כלות הכוחות, ולהשיב דבר ה' לגדול כקטן עשרות בשנים במאות אלפי תשובות, נטל כל חמודות העולם והלך לו לישב בישיבה של מעלה, להנות מזיו השכינה, ותורה מצווחת ואומרת תורה תורה חגרי שק התפלשי באפרים, ויבכו כל בית ישראל, ויקרעו בגדיהם מעל לבם, ונזעק זעקה גדולה ומרה, אוי נא לנו כי נפלה עטרת תפארת ישראל, מנהיג הדור.
אבל יחיד עשי לך, זכינו מספר שנים להפיץ מתורתו לרבים, בהדרכת ובברכת רבינו, שברך וחיזק רבני וחברי המכון, והרבבות הנהנים מהמכון בקו ובגליון, והעתיר בעדינו ובעד המסייעים, ועיין בגליונות בחיבה מרובה, ובשלהי פורים דפרזים זה עת כי נר אלוקים טרם יכבה זכינו עוד שרבינו יברך התורמים והמסייעים, ובקשנו להביא בעצומו דפורים דמוקפים הדף עם שמות המסייעים למכון, אך כשבאנו תחת לשכת הגזית, ראינו המחזה הנורא והמבהיל, אראלים ומצוקים אוחזים בארון הקודש, אנשי הצלה שועטים לבוא לבית הקדוש, להחיות את ספר התורה, אך נגזרה הגזירה ונתבקש לישיבה של מעלה, ולוואי וימליץ טוב בעדינו במרומים.
ראוי לציין כי בחסדו הגדול אף זכינו שישיב מידי כשבוע, לפינת חיזוק מיוחדת שנמסר ע"י א' הרבנים בקו, במה ראוי לחזק באותו שבוע את המאזינים, בענינים שונים, והדברים אחרונים שהם צוואה לנו, בשבוע שעבר הורה למאזינים להתחזק להרבות אחווה ורעות, אוי, ולבסוף מה דאיחד עם ישראל תחת רועה ישראל, היה אשכבתיה דרבי.
ובשלישי שעבר כבר הספיקו לשאול כהכנה להשבוע ע"י נכדו חביבו הגאון ר' גדליה הוניגסברג במה יתחזקו בשבוע זה שהוא כעת השבוע האבל, רבינו השיב להתחזק בתפילה, וזה צוואתינו בעת קשה זו, דנסתלק רביה"ק דהגין על כל העם בתורתו העצומה, והוא להתחזק בתפילה לרבון העולמים שיחיש לגאלנו, וכפי שרבינו הורה תמיד אחרי אסונות קשים.
נלך לדרכו ולאורו בהמשך בל"נ מסירת תורתו לרבים, לזיכוי הרבים לע"נ הטהורה, וכבר נזכה בקרוב לתשועת עולמים.
איש האלוקים – רבינו הקדוש
תלמידו הגאון ר' אהרן גרנדש שליט"א מח"ס תשובות הגר"ח
רק מעט פירורים מעט מן המעט בלבד וגם זה רק לפי השגתינו הקטנה, במה שראינו וקבלנו בס"ד במשך השנים עם מעשיות שראינו בעינינו בס"ד, ויש עוד הרבה במה להרחיב בעז"ה עוד חזון למועד.
¨¨¨
קבלת עול תורה
כתוב במשנה באבות פ"ג מ"ה רבי נחוניא בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות שמים ועול דרך ארץ, וכתב הרמב"ם בפירוש המשניות עול תורה התמדת הקריאה, ועול מלכות טורח המלך וחיילותיו, ועול דרך ארץ טורח הזמן, אמר כי בשכר לקחו עול התורה יצילהו השם יתברך ויקל מעליו טורח הזמן.ומי לנו גדול מרבינו הקדוש זצ"ל זיע"א שקיים במלואו את מה שכתוב כאן, שקיבל עליו עול תורה כפי שראינו בעינינו את גודל התמדת הקריאה של רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א, היה זה מחזה להפליא, שכל כך היה רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א שקוע בעת הלימוד עד כדי כך שלא הרגיש בכל מה שנעשה מסביבו כלל וכלל, ואפשר לספר בזה עובדות ללא סוף שראינו בעינינו
\ואספר פה שני דברים בזה, היה זה כמדומה בשנת תשס"ו בערב שבת אחד שהייתי אצל רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א והוא ישב ולמד בריכוז נורא מבלי להרגיש את כל מה שהיה בחדר, והיו אז טילים שנפלו בסמוך לבני ברק, והדלתות והחלונות בחדרו של רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א רעדו מעוצמת ההדף, וכולם דיברו שם על זה, והיחיד שלא הרגיש בדבר ולא זז כמלא נימא מתוך לימודו בספר היה זה רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א שלא עניין אותו כלום חוץ מהתורה הקדושה ולא הרגיש בכל הנעשה סביבו, היה זה ממש מחזה נורא הוד.עוד מעשה, לפני כארבע שנים הייתי עם רבינו הקדוש זיע"א בחדר, וכאשר הגיע זמן מעריב רבינו הקדוש היה באמצע לימודו והיה זה גמרא סנהדרין, והגבאים אמרו לרבינו הקדוש שהגיע זמן מעריב כידוע שהיה מתפלל כל התפילות מיד כשהגיע הזמן משום זריזין מקדימין.
אבל רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א היה שקוע בגמרא ולא שמע כלום, ניסו פעם שניה ולא הועיל, והלכו להביא את הכובע והחליפה שרבינו הקדוש זצ"ל זיע"א יראה שעומדים לפניו עם זה שאולי זה יעזור, אבל גם זה לא עזר.וכך עמדנו כמה וכמה דקות ליד רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א כשהוא כל כולו שקוע בלימוד הגמרא, ועד שלא סיים את מה שהוא רצה, לא הועיל כלום, ורק כשגמר התפללו מעריב, כזו שקיעות נוראה. ויעידו על כך אלפי רבבות ישראל שבאו לבקש ברכות ועצות מפיו הקדוש שלא היה שם לב מהנעשה סביבו.ונתקיים בו ברבינו הקדוש זצ"ל זיע"א גם הסיפא שמעבירין ממנו עול מלכות טורח המלך וחיילותיו, כידוע הסיפור שסיפר בעצמו שכשהיה בחור בישיבה והלכו לעשות דיחוי בצבא שאלוהו באיזה רחוב הישיבה והשיב שאינו יודע, ונתנו לו פטור.
¨¨
הסבלנות הנוראה,
המדות הטובות, והדאגה לכלל כולו כולם יודעים שהיה רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א כולו קודש לה' ולתורתו והיה ענק שבענקים גם בהיקף הבקיאות וגם בעומק העיון, ויוכיחו על זה ספריו המרובים, והתשובות שכתב לאלפי ורבבות שואלים בכל חלקי התורה הקדושה, ודבקותו הנוראה בתורה היתה ממש ללא גבול ומידה. גם לי רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א האיר פנים וכתב לי מאות ואלפים של תשובות,ודבר מיוחד ופלא גדול שיש להשתומם מכך הוא מה שהיה לרבינו הקדוש את הזמן לכל אחד ואחד, עד כדי כך שרבים רבים מרגישים תלמידים גדולים של רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א מרוב הקירבה שהיה מקרב כל אחד ואחד, ובאמת כיצד היה לרבינו הקדוש זצ"ל זיע"א כ"כ הרבה זמן, כשידוע הוא שבאמת לא היה לו זמן, זהו דבר מופלא. מדת הסבלנות של רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א היתה לאין שיעור וקץ, דבר בלתי נתפס בשכל אנושי כלל, רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א היה יושב שעות ע"ג שעות עד אין מספר שנים ע"ג שנים בכל המצבים, ומקבל אנשים מכל קצוות תבל כל אחד וחבילתו ה' ירחם זה לעצה וברכה זה לרפואה וזה להכרעה, ואת כולם קיבל בסבר פנים, כל אחד הרגיש כאילו הוא היחיד שנמצא פה.ובענין קבלת הקהל ניתן לחשוב שאחר שהיו הולכים רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א היה שוכח מהשמות שהזכירו לפניו אבל לא כן הוא, הנה זכורני בשנים עברו, שראיתי איך שרבינו הקדוש זצ"ל זיע"א היה יושב בלילה ועובר על כל פיתקא שהביאו לו ומקפל את כל הפתקאות לתוך סלסלת נצרים, ושמעתי שאח"כ היה אומר תהלים על כל הפתקאות.והיה דבר מפליא שראיתי בעצמי פעמים הרבה, שכשהיו מביאים לרבינו הקדוש זצ"ל זיע"א פתקאות עם שמות, פעם היה מחזיר הפיתקא ופעם היה לוקח ומכניס הפיתקא לכיסו, זה היה דבר מפליא שלפי מה שהיה רואה בפיתקא כך היה עושה, ומי יעמוד בסוד קדושים אבל היה זה דבר שראינו הרבה.
¨¨¨
סכום גבוה מאד שהחזיר למרות שהיה פטור
פעם נכנס יהודי מבוגר אלמן ל"ע, וביקש מרבינו הקדוש להחזיר לו למעלה ממאה ועשרים אלף שח שהפקיד אצלו שזה נגנב, כידוע שהי' גניבה גדולה בבית רבינו ה' ירחם, ורבינו הקדוש שאל אותו כמה הסכום היה ? והשיב מה שהשיב, ורבינו הקדוש אמר לו, טוב, תבוא מחר ואתן לך. ואחר שהוא הלך, הרבנית ע"ה שאלה את רבינו הקדוש למה אמר לו כן והרי אינו חייב ע"פ דין, (אין ידוע לי הפרטים שהיו אבל מתשובת רבינו הקדוש דלהלן נשמע שאכן לא היה חובה ע"פ דין להחזיר). ורבינו הקדוש אמר, והיה אמירה זו בכזו פשטות וניחותא, ממש פלא: הוא לא צריך להפסיד בשביל הגניבה! .
¨¨¨
היסורים הנוראים, והתרופה
ושמעתי מנכדו איך שבשנה קודמת היה איזה זיהום קשה בגוף, והרגיש ממש לא טוב, עד כדי שהוצרך לילך לנוח וגם במטה לא מצא תנוחה טובה, והביאו לפניו הסטנדר עם הגמרא שאחז שם, וירד מהמטה והתחיל ללמוד ולאחר חמש דק' לא היה ניכר עליו שום אי נוחות ושום סבל, וכך למד משך שלוש שעות ברציפות כאילו כל המכאובים נעלמו, ואמר נכדו הגה"צ רבי גדליה הוניגסברג שליט"א שהיה זה מחזה אלקים לראות בעינים כזה מחזה מפליא.
¨¨¨
נשמה קדושה בדור כזה
פלא גדול הוא שבדור כזה היה עמנו נשמה כזו קדושה, וכאן מתאים להביא מה שמובא בספר קובץ מאמרים, שהגה"ק רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד שאל את מרן הח"ח זצ"ל זיע"א איך זה שיש צדיקים גדולים בדורות שפלים, והשיבו מרן הח"ח דווקא בגלל ירידת הדורות הקב"ה שולח נשמה של קדמון לעצור את הירידה, וכמה מתאימים הדברים עם מציאותו של רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א בדור שפל זה.הפרסום בכל העולם
כמה מתאים על רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א מה שאמרו חז"ל במדרש קהלת (פרשה ז' אות ד') וזה לשונם: ר' פנחס אמר כו' נולד אדם הכל שמחין מת הכל בוכין ואינו כן אלא נולד אדם ואין שמחין לו שאין יודעין באיזה פרק ומעשים יעמד אם צדיק ואם רשע אם טוב ואם רע ומת הם צריכין לשמח שנפטר בשם טוב ויצא מן העולם בשלום.משל לשתי ספינות כו' כך מת אדם הכל צריכין לשמח ולשבח שנפטר בשם טוב בשלום מן העולם הוא ששלמה אמר ויום המות מיום הולדו, את מוצא כשהצדיקין נולדין אין בריה מרגשת וכשמתין הכל מרגישים כו' יעו"ש שמונה והולך את מרים אהרן ומשה יהושע דוד שמואל איך שלא הרגישו כשנולדו ואיך שהרגישו במיתתן.וכמה הדברים מתאימים לרבינו הקדוש זצ"ל זיע"א גם מה שאמרו שיצא בשלום מן העולם, וגם מה שאמרו בהרגשת פטירתו שהנה נולד באיזו ארץ רחוקה לפני צ"ד שנים ומי הכיר אז שנולד, ועתה כל העולם כולו ואפילו אצל אוה"ע כולם הרגישו בפטירתו, רבה, אתה שמח שיצאת בשלום מן העולם, אבל מה יהיה אתנו רבה.
¨¨¨
ההסתלקות וזמנה
הדברים אינם מפורסמים, אבל בשבועיים האחרונים רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א אמר בב' הזדמנויות שונות לבנו הגאון ר' יצחק שאול שליט"א בזה"ל: אני מרגיש בעולם האמת. ופ"א פתאום שאל: מה נשמע עם אמא, מה קורה עם אמא? והוא לפלא.
והנה זמן ההסתלקות היה כשעה וחצי קודם כניסת השבת, וביום הגדול שושן פורים שרבינו הקדוש זצ"ל זיע"א עוד הספיק וקיים בו את כל מצוות יום הפורים כולם וכשיטת דודו מרן החזו"א זצ"ל זיע"א, ובשנה השביעית שנת השמיטה שאין בשנה זו חיבוט הקבר כלל וכמו שראיתי שעצמו שכתב כן רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א בשם האריז"ל הקדוש.
ובשנת תשע"ה כשנסתלקו בפסח אחד גם הגר"ש הלוי ווזאנר זצ"ל זיע"א וגם הגר"ח גריינימן זצ"ל זיע"א שאלו את רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א היתכן שיפטרו בחג ויהיה אבל כה גדול ליהודים בחג, והשיב רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א שהצדיקים נפטרים בזמנים כאלו משום שזה עונג להם לצדיקים, והכא נמי גם רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א בעצמו נסתלק ביום כזה גדול שהוא גם ערב שבת אחר חצות וגם שושן פורים וגם בשנת השמיטה.
¨¨¨
הזמן הסמוך לחג הפסח
אנחנו עכשיו נמצאים סמוך ונראה לחג הפסח, וחשבתי להביא כאן מה שכתב לי רבינו הקדוש זצ"ל זיע"א, בענין העזרה בבית, וכך שאלתי: נקיון הבית מחמץ קודם הפסח האם חשיב ביטול תורה, ועד כמה צריך לבטל מת"ת לזה, ואולי חשיב מצוה שא"א לעשותה בידי אחרים, ואי"ז ביטול תורה כלל. והשיב בזה"ל: אם האשה לא יכולה לבד צריך לעזור לה. (והודפס בתשובות הגר"ח ח"ב תשובה תתתתש"מ).ישב ולמד, ישב ולמד, וישב ולמד
רשכבה"ג מרן הגרא"מ שך זצ"ל שאל פעם, בחומש בראשית התורה מספרת הרבה על אברהם אבינו ועל יעקב אבינו, אך על יצחק אבינו התורה כמעט לא מספרת, ומה עשה יצחק אבינו כל הזמן? אמר הרב שך: יצחק אבינו ישב ולמד, ישב ולמד, וישב ולמד, אם רוצים לתמצת את חייו של מו"ר רשכבה"ג מרן זללה"ה הוא ישב ולמד ישב ולמד וישב ולמד! במשך שבעים שנה בדיוק היה מו"ר זללה"ה אברך כולל, לא ראש ישיבה, לא רב, לא מגיד שיעור, ולא שום משרה, פשוט ישב ולמד.
ומשחר נעוריו מספרים איך שלמד בישיבת לומז'ה שעות ע"ג שעות וגרס עוד דף ועוד דף, סיפר פעם שבגיל שש עשרה ניסה לגמור את כל הש"ס בשנה ח' דפים ביום, ובשנה הראשונה לא הצליח ועם כל זה ניסה להתחיל שוב, ובשנה השניה ג"כ לא הצליח ולא נתייאש, ומגיל שמונה עשרה עד סוף ימיו במשך שבעים וחמש שנה סיים כל שנה את כל הש"ס.
¨¨¨
סוף הכבוד לבא
ולא שזכה אז לכבוד גדול בצעירותו, כמו שמספרים חבריו מהעת ההיא שהוא לא היה נחשב בין האריות שבחבורה, כולם ידעו שהבן של הסטייפלר מתמיד גדול ויודע ש"ס אך חשבו שלומד בשטחיות ולא העריכוהו יותר מדי, אך הוא ישב ולמד ולא חיפש את הכבוד.
וסוף הכבוד לבוא, שכאשר יצא הספר דרך אמונה שבו הוא מקיף בעיון רב ובבקיאות עצומה את כל ענייני זרעים עם כל הראשונים והאחרונים עם ביאור ההלכה לבאר בטוטו"ד את הסברא בכל דבר אז כולם העריכו את כוחו הגדול, וכפי שסיפר מרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א, שפעם היו בטוחים שהוא מתמיד גדול ובקי גדול, אך לא ידעו להעריכו מספיק, וכאשר יצא הדרך אמונה כולם היו המומים, ואז התחילו להכיר בגדלותו.רשכבה"ג מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל אמר פעם כשדיברו על מופתים של מו"ר מרן זללה"ה שהמופת הכי גדול של ר' חיים זה הדרך אמונה.ובעצמי ראיתי אשתקד כשלמדתי שביעית לאחר שבועות שנתייגעתי להבין סוגיא עם כל הראשונים והאחרונים,
פתחתי לאחמ"כ דרך אמונה וראיתי איך שהכל מתומצת בכמה שורות וא"א להבין איך אפשר לחבר כזה חיבור מקיף לא על סוגיא אחת ולא שניים אלא על מאות סוגיות בתוך זמן קצר שכזה. ולא רק בדרך אמונה אלא בעשרות חיבוריו בכל חלקי התורה שחיפש דוקא את החלקים שאין רבים עוסקים בהם והם בבחינת מת מצוה רואים בכל חיבור וחיבור את גאונותו העצומה ובקיאותו הגדולה.וכל פעם שהייתי יוצא משיעור ביא"צ מרן החזו"א זללה"ה הייתי אחוז התפעלות מהצגת כל השאלות והראיות במהירות, בצורה שכל ראש ישיבה היה עושה שיעור כללי שעה הוא היה מתמצת הכל בחמש דקות.ועם כל זה שנתפרסמה גדלותו העצומה המשיך לשבת ללמוד בכולל כאחד האברכים ואע"פ שהגיעו אליו הרבה הצעות של הרבצת תורה ועוד בחיי החזו"א הציעו לו לכהן כרבה של פתח תקוה אך מו"ר זללה"ה לא חיפש את כל זה אלא חיפש רק לשבת וללמוד.
¨¨¨
דבר ה' זו הלכה
גם מאות אלפי התשובות שהשיב לשואלים דבר ד' זו הלכה, דבר שלא היה בכלל ישראל חכם שהניח כ"כ הרבה תורה אחריו וכ"כ הרבה פסקי הלכות שנשארו ממנו עד אין מספר גם את כל זה הוא לא חיפש, אלא היה סבור שאין חיוב לחפש הרבצת תורה אך אם מגיעים אליו לשאול אז יש לו חיוב של הרבצת תורה.
ובשנים האחרונות שזכיתי לעסוק מעט בבירור מקחו של צדיק בעניית תשובות במשנתו ב'קו דרך אמונה' שהוקם בעידודו ובברכתו היה זה דבר מופלא לראות איך כל תשובה מדודקת להפליא, מתי כתב לשון מותר או אסור, מתי כתב לשון אולי או צריך עיון או יתכן.
ופעמים רבות שהיה נראה לפום ריהטא שיש סתירה בדבריו לאחר התבוננות רואים שאין בזה כל סתירה (מלבד שאלות בהנהגה פרטית שבהם היה משיב לכל אחד לפי מה שניתן לו מן השמים וכפי שענה לי פעם כששאלתיו על סתירה בתשובותיו השיב 'תלוי מי השואל' ופעם השיב לאחד 'מה שנותנים בפי מן השמים אני אומר').ופעמים רבות כשנשאל שאלות בלימוד והיה נראה מתשובותיו שכלל לא הבין את השאלה ולאחר העיון מבינים היטב את כוונתו ויש לכך דוגמאות רבות עד אין מספר.
¨¨¨
קביעות בלימוד תורתינו הקדושה
הדרך שהגיע מו"ר זללה"ה לכל זה הוא ע"י ניצול כל רגע פנוי ללימוד התוה"ק וע"י הקביעות בלימוד התורה שעשה לעצמו חוק ולא יעבור שלא לבטל מסדריו כי הוא זה.כשמרן החזו"א נפטר היה זה בשבת וקברו אותו ביום א' ואחרי שחזרו מהלוויה היה עייף שבור ורצוץ ועדיין לא למד את חובותיו היומיים והרגיש שהוא כ"כ שבור ורצוץ עד שלא היה טעם לפתוח גמרא מרוב החולשה והתשישות שהיה לו וידע שגם אם יפתח לא יצליח להתרכז ולא יבין כלום אך החליט שקביעות זו קביעות והתיישב ללמוד אע"פ שלא הצליח להבין העיקר שלא לבטל קביעות, וכך היה מקפיד כל חייו.והג"ר אברהם גולדשמיד שליט"א שלמד עימו בשנת תשכ"ב סיפר שהיה מאד מקפיד שהחברותא לא יחסיר אפי' פעם אחת והיה פעם שהחסיר ומו"ר זללה"ה רצה להפסיק ללמוד עימו אך הגר"ש ברמן זצ"ל התערב והפציר בו להמשיך ללמוד עימו ורק לכן המשיכו ללמוד יחד.חובתינו בשעה זולסיום אביא כאן מה שאמר מו"ר זללה"ה לאחר פטירת רשכבה"ג מרן הגראי"ל שטיינמן זללה"ה שהדברים נראו כאילו נכתבו עליו, וז"ל "איתא בתשובות הגאונים שלרב היו עשר מעלות שנשתבח בהם מעל כל בני דורו, כגון לא להסתכל חוץ לד' אמותיו, לא ללכת ד' אמות בקומה זקופה, וכשנסתלק רב מן העולם, כל תלמיד מגדולי תלמידיו קיבל על עצמו מידה ממידותיו, כי המידה משוטטת בעולם עד שיטלוה כדי שלא יחסר כבוד שמיים חס ושלום, רב ששת קיבל על עצמו לא להסתכל חוץ לד' אמותיו, וראה שאינו עומד בזה, וביקש מהקב"ה להיות סגי נהור, וכן שאר תלמידי רב כל אחד לקח מידה אחת.
הנה אני הכרתי את מרן הגאון רבי אהרן לייב שטינמן זללה"ה שבעים שנה, היו לו כמה מעלות גדולות שנשתבח בהם יותר מכל בני דורו כבר אז, ואחד מהם שלא הסיח דעתו ומחשבתו אפי' רגע מהתורה הקדושה בין בישיבתו ובין בהליכתו וגם בתוך שנתו בכל המצבים, לכן החובה על כאו"א לתפוס את המעלה הזאת. כמובן בחלק ממנה סגי כ"א לפי דרגתו ולהתחזק וללמוד עוד כמה רגעים ביום לע"נ ולהתרכז יותר בשעת הלימוד ובזה נזכה להרבות כבוד שמים וכבוד התורה בעולם ולזכות את הרבים כשאיפתו זללה"ה" עכ"ל. ודברים אלו של מו"ר זללה"ה נשארו עלינו כצוואה מה עלינו להתחזק בזמן קשה זה לאחר סילוקו של צדיק ויה"ר שנזכה ליישם זאת ויהיה זה לטובת נשמתו ובעיקר לטובת נשמתנו.
יומני חודש ניסן במחיצת רבינו
המחנך הרב סנדר פרייזלר שגדל על ברכי רבינו - יומן הכנה לחג הפסח וחג הפסח
אפיית המצות
היה במוצש"ק נסענו למאפיה ורצה לראות בעצמו את ליבון התנור ופיזור הגחלים, היה אומר בנעימות ובניגון "לשם מצת מצוה" בזמן האפיה ישב בפתח התנור ולמד ההלכות בספרו 'שונה הלכות' ומידי פעם אמר בנגינה לשם "מצת מצוה" אם היתה שאלה למשל של כפולות והיה פוסק מה להוריד, בדר"כ אצבע מסביב לכפולות.
בליל הסדר בשלוש מצות אכל בהידור מסוג המצות שנקצרו ביד. כשהיו במאפיה בחורים צעירים הסתכל על הזקן מי שהיה לו זקן נחשב כמבוגר, אף שמצד הדין החיוב רק למצות של ליל הסדר הנקראות מצות מצוה.
היה פ"א שהתיר לבחור א' שלא היה לו זקן ושאלתי למה התיר לו וענה שיש לו הרבה שפם ונחשב גדול בשנים האחרונות הגיע רק לקצת זמן שאלתי אותו למה מגיע אם אינו עושה שום דבר של המצוה, וענה לי שמגיע לכבד את בני החבורה שג"כ הם באים ועושים עבורו הכל בענווה שלא יקרה שעובדים בחינם עבורו.
¨¨¨
חמץ
כשראה אותי בערב פסח אמר לי שאוכל את החמץ לפי שיטת הר"ן כך לכתחילה מבערים את החמץ.ב
בדיקת חמץ סיפר שאצל החזו"א זיע"א מכיון שלא הקפידו קודם לנקות חזק, בדיקת חמץ אצלו היתה רצינית, מתכופף על הריצפה עד שנותיו האחרונות, מרים כל כסא ומסתכל לאור הנר מכל הצדדים, מפרק את השולחן ובודק את הקרשים והפלטות שמניחים לעיתים רחוקות, בארונות בבגדים הוציא בפועל את כל הבגדים ומסתכל בתוך הארון יש לציין שלא בדק בין בגד לבגד, אם מצא פירור הרבנית ע"ה היתה נלחצת ומיד אמר 'כשר'.לשריפת החמץ דאג לקחת את ג' מינים לולב הדס וערבות גם את הערבות של הושענה רבה, לא רץ לשריפה לפני 9 בבוקר חיכה שיאכלו ויוכלו לבער באכילה את כל האפשר.
אח"כ בדק שהמגירות שנמכרות לגוי יהיו קשורות שלא יוכלו לפתוח ולא הסתפק לכתוב בפתק מכור לגוי, עשה מחיצות מבד באמבטיה במקום שנמכר לגוי. ג"כ סגר עם וילונות את כל הספרים. והשאיר מספר ספרים אותם בדקו דף דף עם האצבע וג"כ בראיה שלא נשאר שם חמץ.
במשך השנים רכש כמה סטים של ספרים נצרכים שהיו מיועדים רק לפסח ואותם לא היה בודק. לא הסכים בשיטת הדפיקות של הספרים כי זה מוציא את האבק ולא את החמץ. היה אוכל גם שרויה אך בשנה אחת שהיה ספק על החיטים אמר אז שלא יאכלו שרויה.
¨¨¨
ערב פסח
ערך את הסיום הידוע על הבבלי, היה פעם שהגעתי מאוחר אז אמר לי שאעלה ואמתין, ואז עשה עוד סיום על הירושלמי על הרמב"ם, על התוספתא, ושמתי לב שמצידו רצה להצניע שעורך הרבה סיומים, ע"ז נאמר שגילה טפח והסתיר טפחיים, או יותר נכון מאה טפחים.
בסיום לא ביקש דווקא יין והיה עושה ג"כ סיום על ליקר, דאג לקרוא לרבנית ע"ה לסיום "שלי ושלה שלה הוא, בעבר היה נוהג להתחיל את לימוד מסכת ברכות עם הגאון רח"י שפירא בן הגה"ג ר' יהודה שפירא זצוק"ל שחיבבו מאד.
¨¨¨
ליל הסדר
היה עורך את הסדר יחסית מהר, תמיד לא עברו את חצות הלילה, לא הרחיב בחידושים עמוקים שהרי המטרה לספר ביציאת מצרים "והגדת לבנך". רצה שיאכלו רק מרור אמיתי (ולא חסה) אמר שהחסה אינו מר ואיך אפשר לברך עליו על אכילת מרור לילדים הקטנים ולמעוברות ומניקות התיר שיאכלו בשיעור של כזית קטן 17 סמ"ק ואחרים בשיעור כפול היה פותח את המכסה בתחילת ליל הסדר אז קצת מהחריפות היה יוצא.שתי הקטעים והיא שעמדה ובצאת ישראל היה שר ג' פעמים ואמר שזה לכבוד שמחת יו"ט.בכל השנה היה עושה קידוש מכוס גביע של כסף אבל פסח היה עושה בכוס זכוכית שקופה כי אמר שיש הידור לראות את היין, והעדיף יין בצבע אדום ואמר שדין מיץ ענבים אדום כדין יין.כאשר נאמר לסלק את המצו לא סלקן לגמרי אלא רק הזיז והסתיר את המצות, ואמר שיש חילוק בין שולחן קטן שאז צריך לסלק, לבין שולחן גדול כמו שיש לו אם מזיז ומסתיר סגי.לילדים היה נותן בפסח מצות מכונה (כי זה יותר זול), ורק מאז שאכלתי כל הפסח אך ורק מצות יד נתן לי מצות יד.הרבנית ע"ה שמרה מהקמח של המצות עבור חג הסוכות ורדתה ע"פ בקשתו בחג הסוכות להכין לחמניות קטנות מהקמח של פסח, שהרי יש קשר בין שני החגים.
¨¨¨
חול המועד
כשנסענו לירושלים למרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בכל הדרך היה אומר תשעים פעם "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן ברכה על פני האדמה ושבענו מטובה, שתהיה שגורה בלשונו אמר שלא מספיק להגיד שני מילים ותן ברכה אלא קצת גם מקודם וקצת אח"כ.משם לפני שהמשכנו ל"כותל המערבי", כל פעם שאל את מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל על המצב הבטחוני אם אפשר לפקוד את הכותל.
יומן ליל הסדר תשפ"א - השנה האחרונה
נכתב ע"י א' מבני המשפחה שנוכח בליל הסדר
בתפילת מעריב ביום טוב ראשון של פסח קראו ההלל בבית רבינו ללא ברכה על פי מנהג מרנא החזון איש זללה"ה, אחר תפילת מעריב, רבינו יצא לחלון ביתו, וקיבל את רבבות עמך בית ישראל שבאו להתברך בברכת המועד, ומיד התיישב רבינו לעריכת הסדר, בו הסב עם בנו חביבו הגאון ר' יצחק שאול שליט"א ושאר בני משפחתו, רבינו ישב בראש השולחן ומראהו כפני מלאך ה' צבקות, חבוש בשטריימל ועטור בקיטל עם הגרטל כמנהג אבותיו, את הסדר ערך על פי מנהגי דודו מרנא ורבנא החזון איש זללה"ה ומרנא הסטייפלער זללה"ה, יצויין שרבינו לא מסיר השטריימל עד סוף הסדר לכבוד הסדר.
קודם אמירת הקידוש חילק אגוזים ושקדים לכל הצאצאים המסובים אצלו וציין לספרו שונה הלכות סימן תע"ב דין ב' בטעם הדבר. (שם כתב בזה"ל: ומצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים כדי שיראו שינוי וישאלו ועי"ז יתעוררו לתת לב על כל השינוים ומנהגי לילה זה וישאלו שאלות המבוארים בנוסח מה נשתנה).והקפיד רבינו שיניחו לפני המסובים הנשואים ג' מצות, ולכל הפחות האמצעית מקצירת יד, אך לא הקערה עם סימניה, לשאלת חתן בשנה הראשונה הורה רבינו שלא ללבוש הקיטל, רבינו אמר את סימני הסדר בניגון על פי מנהג אביו מרן הסטפיילער זללה"ה, אחר כך נתן לילד שיאמר באידיש את סדר הסימנים, רבינו ישב בכובד ראש לאורך כל הסדר ולא דיבר מדברים שאינם מעניני הסדר. אמר רבינו שמנהגינו לא להאריך בסיפור ההגדה, כיון שבעל ההגדה האריך בכל מה שצריך להאריך, ולשואלים ששאלוהו באמצע סדר מגיד השיב בקצרה.
בשולחן עורך סיפר רבינו ששאל הסטייפלער את מרן החזון איש מה הכוונה אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו, והישב מרן החזון איש שכך דרך המשבח לחשוב כל פרט לחוד, שהגיע רבינו לבצאת ישראל ממצרים הניח הכוס ושר כמה פעמים בשמחה ובדביקות עצומה בצאת ישראל ממצרים בניגון המיוחס למרנא הגר"ח מוולאז'ין זיע"א ואמר שכן נהג אביו זללה"ה.
בשולחן עורך שר רבינו את הניגונים אתה בחרתנו, בצאת ישראל ועוד, ואמר רבינו שהחזון איש רצה שישירו בליל הסדר לכבוד יום טוב, רבינו אינו נוהג להסב בשולחן עורך כלל, כמו כן באמירת ההלל רבינו אינו מסב כלל ואומר בישיבה.
כשרבינו הגיע לחסל סידור פסח ולפני הפיוטים אמר שאפשר לומר לנשים ולילדים שיכולים ללכת לישון אם עייפים כי אינו אלא מנהג, וכבר נסתיים סדר פסח, הוסיף רבינו שבעיקר מה שכתוב בשולחן ערוך שצריך לספר ביציאת מצרים עד שתחטפנו שינה, הדין הוא שבעייפות יוצאים הדין של תחטפנו שינה.
לאחמ"כ אמר רבינו בנעימה את כל הפיוטים ושיר השירים, ואת ריבון כל העולמים, בבית רבינו נוהגים לנעול את הבית במנעול אחד פחות כיון שהוא ליל שימורים (וכמו שכתוב במגן אברהם בסוף סימן תפ"א), רבינו אומר בליל הסדר רק פרשה ראשונה של קריאת שמע ופסוק בידך אפקיד רוחי וברכת המפיל.