תיעוד בלעדי: שו”ת קירוב רחוקים עם רשכבה"ג מרן שר התורה זצוק”ל

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – אנחנו נמצאים כעת בכנס של “לב לאחים” התאספו אלפי יהודים בליקווד לשמוע דבר תורה מהרבי, על שאלות שלדעתי חלקן לא נשאלו כמותן מאז מתן תורה.

שאלה : יש ילד שרוצה לקיים ‘והשיב לב אבות על בנים’, כמו שכותב רש”י בסוף נבואת מלאכי יאמר הקב”ה לבנים דרך אהבה ורצון לכו ודברו אל אבותיכם לאחוז בדרכי המקום. האבא אינו שומר שבת כלל, הוא שולח את בנו לעסוק בספורט, כמו הרומאים. הילד מבין שהוא צריך להיות כישראל והוא הולך לבית המדרש ללמוד תורה. כשנודע לאביו שבנו הולך ללמוד תורה במקום הכדורגל הוא הפך עולמות שלא ילך. עכשיו הילד בבית מדרש והוא רואה שאביו מתקרב ובא, והוא חושש ופוחד שמא יתפסהו בבית המדרש. וימנע ממנו בעתיד לבא לבית הכנסת עלה בדעתו רעיון להתחבא בתוך ארון הקודש. וכך עשה וניצל אך ליבו נוקפו אם מותר היה הדבר. זה מזכיר את הנאמר עם יואש ועטליה, (מלכים ב’ יא’ ג’) אמנם שם היה יואש שש שנים במצב של פיקוח נפש, ולכן התחבא בעלית קדשי הקדשים ואילו כאן הוא רוצה ללמוד תורה. השאלה שהוא שואל לא נמצאת בראשונים ולא בגאונים ולא בפוסקים זו שאלה של דורנו. האם היה מותר לילד להתחבא בתוך ארון הקודש.

רשכבה"ג מרן זצוק"ל – הגמרא בזבחים ס”ג אומרת מניין שאם הקיפו גויים את כל העזרה שהכהנים נכנסים לשם ואוכלים שם קדשי קדשים תלמוד לומר בקדש הקדשים יאכלנו. כלומר הם אוכלים בהיכל, מקום שהיה שם השולחן הטהור המנורה ומזבח הזהב, ולא מיועד לאכילה, משום שאין מקום אחר, כך גם כאן.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – הרבי סובר שאם יש דין כזה על קודשים שאם אי אפשר לאוכלם בעזרה אוכלים אותם בהיכל אז אנחנו נוכל ללמוד מכאן גם לגבי הילד שמותר לו להתחבא בארון קודש כדי שיוכל ללמוד תורה. רציתי רק להוסיף, הרי כתוב שאסור להכניס לתוך ארון קודש אפילו ערבות. לאחרים אומרים שגם נר אסור להכניס לארון הקודש ואפילו יריעות פסולות. לכאורה גם בעניינינו צריך להיות אסור.

רשכבה"ג זצוק"ל – כאן זה לצורך. ומותר.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – מוירעדיג, שפתיים יושק.
(יש להוסיף שמצינו שהמוביל ס”ת ממקום למקום וחושש שמא הספר תורה יגנב מותר להניחו על החמור, ולישב על החמור והס”ת כמבואר ביור”ד רפ”ב ג’ הרי שמותר לבזות ס”ת כשזה לכבודו, ולכן אפשר לומר גם בעניננו שלהצלת ילד לתורה מותר להיכנס לארון קודש)

שאלה שנייה ששואלים הפעילים של ‘לב לאחים’ – נשים פעילות של ‘לב לאחים’ ביקרו אצל אישה אלמנה. היא התבוננה על מצבה ורוצה לחזור בתשובה, היא אומרת אשובה אל אישי הראשון – אל הקב”ה. הפעילה שכנעה אותה לשלוח את הילדים שלה, בן ובת לפנימייה תורנית. האלמנה השתכנעה, אבל אמרה שאינה יכולה לשלוח את שניהם יחד, ולהישאר בודדת, ולכן הסכימה לשלוח רק אחד משניהם, או את הבן או את הבת. נשאלת השאלה את מי ייקחו, את הבת או את הבן. מי קודם. לכאורה היה מקום לומר שהבן שלומד תורה קודם. אבל הפעילה טוענת שאולי הילדה קודמת שהרי היא אינה צריכה ללמוד רשב”א ורמב”ן, ואינה צריכה לייגע מוחה בהבנת דברי החזו”א, לכן והסיכויים להצלתה יותר גדולים. אבל לגבי הלימוד של הבן, זה קשה מאד, במיוחד למי שבא ממקום זר, קשה בגילו להתחיל לעמול בגמרא ובהבנת דברי הראשונים. מה שאין כן הבת שיש סיכוי שתקלט מייד ותשמור מצוות. ולכן אולי היא קודמת להצלה?

רשכבה"ג מרן זצוק"ל – הגמ’ בהוריות דף יג. אומרת ‘האיש קודם לאישה’.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – רבי, במסכת הוריות אם יצילו את האיש הוא יחיה, אבל כאן השאלה היא האם הבן יצליח בלימודיו. אולי זה מתאים לדברי המשנה ברורה בהלכות שבת סימן של”ד ס”ק ס”ח בשם ספר חסידים כאשר לפנינו שני חולים אחד קשה ומסוכן שהפסיק לנשום וצריך לעשות לו הנשמה, וספק אם נוכל להצילו. והשני בינוני שותת ממנו הרבה דם ויכול הרופא לשים תחבושת ולהצילו. כתוב במשנה ברורה שהבינוני קודם לחולה הקשה כי אותו נוכל להציל ואילו את המסוכן ספק אם נציל, ומסתמא יהיה כך הדין כאן. שצריך להציל את הבת שאותה ודאי נציל לעומת הבן.

מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצ”ל – מה הראייה, אולי דברי המשנ”ב אמורים כשהם שווים. ששניהם איש או שניהם אישה. אבל באיש או אישה יתכן שהאיש קודם.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – הרבי רוצה ללמוד מכאן שדין קדימת איש לאישה הוא גם בהצלה שאם האיש מסוכן והאשה בריאה יש להקדם את האיש?

רשכבה"ג מרן זצוק"ל  – אפשר

רשכבה"ג מרן זצוק"ל   – הגמ’ אומרת לגבי קלקלה האישה קודמת. ואם כן הבת קודמת.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – אנחנו לא מדברים על קלקלה אנחנו מדברים על הצלה ליידישקייט. לקיום תורה ומצוות אבל לא חוששים לקלקלה ושניהם שווים בחשש זה.

רשכבה"ג מרן זצוק"ל  – בהצלה גם באידישקייט לכאורה האיש קודם. גם כשידוע שהבת תצליח יותר.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – אני רוצה להוסיף על דברי הרבי, אי אפשר ללמוד מפקוח נפש על לימוד תורה. כי מצות הצלה בפיקוח נפש נלמדו מהשבת אבידה כמבואר בסנהדרין דף ע”ג ולכן צריך לדעת אבידה של מי נצליח להשיב ולכן החולה הבינוני קודם למסוכן. אבל בשאלה של לימוד תורה, לא מתחשבים בסיכוי בהצלחה. אלא צריך לקיים “ושיננתם לבניך” ולכן הבן קודם לבת, הוא חייב בלימוד תורה.

הרה”ג אליהו מן שליט”א – רציתי לשאול האם באמת צריך לעשות חשבון כזה ? שילד שקשה לו ללמוד חזו”א או רשב”א. וספק אם יצליח. בת קודמת לו?

רשכבה"ג מרן זצוק"ל   – בכל אופן לזה זה לא נוגע. כתוב שהאיש קודם.

הרה”ג אליהו מן שליט”א – מה יהיה בשני אנשים אחד בעל כישרון ואחד פחות בעל כישרון. האם זה חשבון.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – הגמרא אומרת בקידושין: דף כ”ט ר’ אחא בר יעקב שלח תחילה את בנו שילמד תורה בסוף ראה שהוא מחודד יותר השאיר את בנו בבית והוא הלך ללמוד רואים שכן עושים חשבון כזה.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – שאלה נוספת, שאלה שכבר כן כתובה בראשונים. פעילי לב לאחים משפיעים על ילדים ועל הורים. הייתה להם שאלה נוראה. האבא רגיל כל ימיו, בעוונותינו הרבים, לנסוע בשבת. הבן רוצה ללמוד הוא נמשך לתורה. האבא מסכים וגם האימה מסכימה. אבל בשבת הוא רוצה לנסוע עם המשפחה שלו לים והאימא אומרת שאם לא יסעו לים האבא יוציא אותו מבית הספר התורני. האבא החליט שיביא גוי של שבת שיסיע אותם לים הוא יעבור רק שבות דרבנן. ולכן מבקש שאשתו וגם ילדו יצטרפו אליו לנסיעה הילד סיפר לרבי שלו והרבי מתנגד. שואלים הצדיקים מלב לאחים מה לעשות ? אם הם יאמרו לבן שלא יסע, יוציאו אביו מבית ספר תורני זה ולכן אולי מותר לומר לילד שיסע עם נהג נכרי.

רשכבה"ג מרן זצוק"ל  – אולי זה חשבון, ויתכן שמותר לחלל שבת בשביל זה.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – הרבי כנראה מתכון למה שכתוב בסימן ש”ו יד’ אם יצאה ביתו מכלל ישראל מחלל עליה שבת אחת כדי להחזירה לתורה ומצוות כדי שתשמור שבתות הרבה. וה”ה כאן נחלל שבת אחת בנסיעה עם נהג גוי כדי שהילד יוכל לשמור שבתות הרבה אבל, הרי יש חזו”א שאם נוסעת מכונית ובדרך אחת יכולה להרוג יותר אנשים ויש דרך אחרת לנסוע ולהרוג פחות אנשים הדין הוא שיסע בדרך שיהרגו פחות. שואל החזו”א מדוע בשנינו שאם גויים אומרים לנו תנו לנו אחד מכם, ואם לא נהרוג את כולכם’ הדין הוא שיהרגו כולם. עונה החזו”א יש דברים טבעיים, כשנוסעים במכונית ורוצים להציל נוסעים למקום שנהרגים פחות מפני שזה מעשה הצלה. אבל תנו לנו אחד מכם, זה מעשה שפל של רציחה. ברציחה אי אפשר להציל. מה שהרבי הביא שמותר חילול שבת להצלה זה בהצלה טבעית שייקחו סוס ועגלה וייסעו אחריה וידברו על לב הנערה שתשוב, כי זוהי הדרך טבעית להצילה, אבל כאן בשאלה זו מה שהאבא מציע בשבת לנסוע הרי זו רשעות, וזה כפירה. ואולי לא צריך להיכנע לו. אולי כאן זה יהרג ואל יעבור ?

מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצ”ל – האבא לא חושב לעקור את התורה, זה תאוה ושגעון שלו.

שאלה נוספת: האברכים של ‘לב לאחים’ הם בלעה”ר תלמידי חכמים, הם נותנים מעשר לרבש”ע. בתל אביב ישנו בית כנסת של רפורמים. אחד האנשים שם ניגש לאברך שפעל שם והזמין אותו להיכנס לשם ואמר לו: תגיד דרשה ותפעל! האברך בא ושואל האם מותר להיכנס לשם ולומר להם: ד’ הוא האלוקים. או שלמקום כזה לא נכנסים.

רשכבה"ג מרן זצוק"ל   – נאמר בתוס’ במגילה דף ו’. טראטריות וקרקסיאות יש מפרשים בתי עבודת כוכבים… וקשה לומר שאותן מקומות מטונפות יכול ללמוד שם תורה אלא וודאי לשממה יהיה במהרה בימינו. וכך בטמפל של רפורמים.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – אומר שלפי זה אם הם באים אלינו ללב לאחים אפשר לדרוש לפניהם, אבל ללכת אליהם למקומות המטונפים מזה לא יצא דבר טוב. גם הגאון רבי משה פיינשטיין פוסק כמו הרבי, אבל דבריו נאמרו לגבי אמריקה שם אסור בשום אופן ‘הסר מעליה דרכך’. חשבתי שאולי כאן בארץ ישראל זה שונה משום קדושת ארץ ישראל אבל הרבי סובר שאין הבדל, מזה לא תצא ברכה.

הרב אליעזר סורוצקין – כאן בארץ ישראל יש בתי ספר תל”י תגבור לימודי יהדות, ששיך לקונסרבטיבים. יש שכונות שיש רק בתי ספר כאלו, ואין שם שום בית ספר דתי, שואלים הפעילים האם עדיף לשלוח לשם בבחינת הרע במיעוטו?

מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצ”ל – שישארו בחילוני. וגם כדי שאחרים לא יחשבו שזה טוב.

הגאון רבי ברוך שפירא: להגיד דרשה בכזה בית ספר האם מותר, הייתה לי שאלה כזו השבוע ושאלתי את מרן ראש הישיבה הרב שטיינמן ואמר לי לקחת את הילדים למקום אחר.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – לב לאחים הוציאו ספר פלאי פלאים חדושי תורה של בחורים שלפני כמה חודשים ישבו בבתי תיאטראות, ועכשיו יושבים באהלי שם ומחדשים חידושי תורה מתוקים. והנה נתעוררה שאלה כדלהלן:

אחד מהבחורים האלו שהוא ניצל וגם אשתו ניצלה על ידי לב לאחים, התחתנו וגרים בבית שמש. ההורים שגרים בירושלים החליטו לבוא לבקר אותם בש”ק, הם באו ל”ע בנסיעה בשבת. כשראו אותם הילדים חשכו עיניהם אבל קבלו אותם. הם מקווים שיעשו תשובה. ההורים אכלו ושתו. לפני שההורים הלכו, ניגש האבא לבנו ואומר לו אתה יודע שאני אוהב אותך למרות שאתה לא הולך בדרכי. שים לב, בארון הספרים בין הגמרות בבא קמא ובבא מציעא השארתי לך מעטפה עם שיק. הבן לא רוצה בשום אופן להינות מהשיק הזה שנעשה בחילול שבת, ובכול זאת לא רוצה לפגוע בהורים שיראו שאין להם הכרת הטוב שלא נהנים מהמתנה שלהם. מה יעשה האם יפדה את הצ’ק?


רשכבה"ג מרן זצוק"ל   – מי אומר שהשיק נכתב בשבת!

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – אפילו אם נחליט שהאבא לא כתב את הצ’ק בשבת, אבל לנסוע בוודאי שנסעו בשבת.

רשכבה"ג מרן זצוק"ל   – לא בשביל הצ’ק הוא נסע.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – אולי הרבי מתכוון למשנה ברורה סימן שי”ח א’ באו”ה ד”ה אחת שבנסיעה לא עושה בחפץ מעשה שבת, ורק אם המעשה שבת עושה שינוי בדבר עצמו אסור.

מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצ”ל – כן, הוא לא עשה בצ’ק שום דבר, והנסיעה רק הקלה עליו להביא את הצק.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – מצוין. אבל רציתי לשאול, האם ניתן לצרף לזה את החזו”א בשביעית שכתב דלכן התירו להשאיל לחשוד בשביעית כברה וכדומה כי תולים שהחשוד רוצה להשים כסף בכברה, אעפ”י שהוא דבר רחוק, משום שאם לא נתיר לו אזי ישנא את החבר ויעבור על לא תשנא את אחיך בלבבך. ובענייננו אם לא נתיר לבן להשתמש בצ’ק נגרום לאביו שישנא את בנו ויעבור על לא תשנא. לתלות בכל מיני דברים של היתר משונים. אולי אפשר להיתלות בחזו”א הזה.

מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצ”ל – אפשר.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – שאלה הגיעה מחברת התעופה אייר פראנס בצרפת. קבוצה של 200 יהודים שטסים בשבת. הם רוצים בנסיעה אוכל כשר. הם הזמינו סעודת שבת שלימה עם גפילטעפיש וצולנט אצל חברה יהודית שמספקת אוכל כשר למטוסים. כשבעל החברה סרב לספק להם מזון כשר שיאכלו מתוך חילול שבת במטוס אמרו לו שאם הוא לא יספק להם את האוכל הכשר הם יקנו מחברה שמספקת נבלות וטרפות. והוא שואל מה לעשות ? האם לספק להם מזון כשר?

רשכבה"ג מרן זצוק"ל  – הלעיטהו לרשע וימות.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – אפשר אולי להוסיף שאם יספקו להם מזון כשר יצא מזה חילול ד’…. ולכן יש לנו עוד סיבה לא לתת להם.

הגר”י זילברשטיין מוסיף לשאול – בשבת הגיע יהודי מחולון לבית כנסת ואמר שיש לו יארצייט ונתנו לו עלייה. כשעשו לו מי שברך הוא נדר 300 שקל ומייד הוציאם מכיסו והניחם על הבימה. כולם צעקו ‘שבת’! ‘שבת’!, והוא אמר שמייד אחרי שבת הוא נוסע לחו”ל ואין לו אפשרות אחרת למלא את נדרו. היות והכסף כבר מונח על הבימה האם אפשר להשאירו שם עד צאת השבת שהרי הוא מילא נדרו. ואם לא נקבל את הכסף העולה לא יקיים נדרו. אחד הגבאים אומר זה חילול ד’ להשאיר כאן את הכסף. מה הרבי אומר ?

רשכבה"ג מרן זצוק"ל  – הוא משלם את חובו שחייב, מה שייך להם מה שעושה עבירה, הכסף שייך להם.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – האם צריך לעשות מחאה על חילול ה’.

רשכבה"ג מרן זצוק"ל  – הם מחו במה שצעקו שבת! שבת!

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – הרבי אומר שישאירו את הכסף על השולחן, ויניחו עליו אולי איזה מגבעת כדי שלא יעוף ברוח, וידי מחאה כבר יצאו.

הרב אורי זוהר – מה עם ביטול כלי מהכנו.

מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצ”ל – שיביאו גוי.

הוסיף הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א ושאל – אצלנו בכולל נכנס יהודי זקן והביא שטר של 200 שקל ואמר שזה בשביל לב לאחים, הוא רוצה שיהיה לו חלק בקרוב רחוקים. הכרתי אותו שאינו בעל אמצעים ושאלתי אותו מניין לך הכסף. סיפר לי, הלכתי אתמול בש”ק ברחוב ליד התיאטרון ומצאתי כסף על המדרכה. חשבתי שזה עבירה… להשאיר שם את הכסף, הרמתי והבאתי לכאן. אמרתי לו שאני לא רוצה לקחת את זה. שאל אותי אותו אדם מה אני יעשה עם הכסף הזה? אמרתי לו תקנה משנה ברורה ותלמד הלכות שבת ותדע שזה עבירה. והוא אמר לי שלהשאיר את הכסף שם ברחוב זה עבירה יותר גדולה… האם עשיתי טוב או לא ?

מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצ”ל – טוב עשית, צריך ללמד אותו.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – עכשיו מה שהרבי עושה זה ללמד שצריך לתת כסף ללב לאחים. גם מי שאין לו צריך לתת. עכשיו אנחנו מדברים לאלפי יהודים. האבני נזר בסוף חושן משפט אומר שמי שגר בחו”ל ושולח כסף ליהודים בארץ ישראל שיוכלו להתפרנס מקיים בזה מצוות יישוב ארץ ישראל מדאורייתא. רציתי לשאול את הרבי אם נותנים כסף ללב לאחים בחוץ לארץ האם יש בזה מצוות ישוב ארץ ישראל.

רשכבה"ג מרן זצוק"ל  – אפשר. והוסיף: בחיי אדם בשערי צדק כתוב שבני חוץ לארץ שרוצים לקיים מצוות התלויות בארץ יתנו כסף לאלו שמקיימים בארץ ישראל מצוות התלויות בארץ ויהיה להם בזה חלק במצווה שלהם.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א –הרבי אומר שיש חכמת אדם שבני חוץ לארץ הרוצים לקיים מצוות התלויות בארץ שיהיה להם חלק בתורת ארץ ישראל יכולים לזכות בזה על ידי שיתנו כסף לאלו שמקיימים המצוות בארץ ישראל. על אחת כמה וכמה במה שמדובר כאן לקרב רחוקים לקרב ביאת המשיח להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם במסירות נפש.

הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט”א ממשיך לשאול: אחד מהפעילים שאל שביקשו אותו להגיד דרשה לפני נשים שאינן צנועות. מדובר באברך מוכשר מאד שמדבר דברים המשכנעים, דבש וחלב תחת לשונו, אך הדבר קשה לו והוא שואל האם בכל זאת יש עליו חיוב ללכת לשם או לא. רציתי להגיד לו על החפץ חיים שאמר בסוף ימיו דרשה גדולה בווילנא ורננו עליו, ואמר להם אם יראו אשה טובעת בנהר ולא יצילו הרי זה חסיד שוטה ועובר על לא תעמוד על דם רעיך, כך גם בענייננו נשים שלא טובלות, טובעות בנהר ומצווה להצילן. האם כך גם כשלא לובשות צנוע?

רשכבה"ג מרן זצוק"ל   – החזו”א באו”ח סוף סימן ט”ז כתב אפשר לצדד להקל בזמן הזה להגיד תוכחה ברבים ולהזכיר דברי חז”ל, אף שיש פרועות ראש כנגדו ומשום עת לעשות לד’..

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א – החזו”א מיקל, והרבי אומר שגם כאן אותו הדבר. שהאברך חייב ללכת ולדרוש וחייב לשמור עיניו

הרב אליעזר סורוצקין – אברכים שלנו הולכים להגיד דרשות, וח”ו שלא יהיה מזה ירידה יש לנו הוראות תקנות וגדרים מחמירים כיצד על האברכים לנהוג שמטרתם לשמר את הרוחניות של האברכים, ובכגון זה אנחנו מחמירים ביותר.

רשכבה"ג מרן זצוק"ל – שיסגור את העניים, ולא ישים לב על מראיהן.

הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט”א פונה למרן ומבקש ממנו:- מורי ורבי, ברכה לאחינו בחו”ל בלייקווד

רשכבה"ג מרן זצוק"ל   – ברכה והצלחה

הרב משה סמוטני – יש עכשיו מגבית בשביל ‘לב לאחים’
רשכבה"ג מרן זצוק"ל  – מעביר את תרומתו ל’פעילים – לב לאחים’.

הרב אליעזר סורוצקין – אני מקווה אי”ה שכל אחד שראה את הרב נותן, גם הוא ייתן, זה מחייב.

רשכבה"ג מרן זצוק"ל – התורה כבר חייבה.

הרה”ג אליהו מן שליט”א – לב לאחים הם מצילים בנים ובנות לתורה, אלו שנותנים להם כסף מה המידה כנגד מידה שיהיה להם ?

רשכבה"ג מרן זצוק"ל  – שיהיה להם ילדים טובים